רש"י על בבא קמא ט׳ א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ט׳ ע״א:י״ג רש"י על בבא קמא ט׳ ע״א:י״ז »

14 וְהָא אַמְרַהּ רַב אַסִּי חֲדָא זִימְנָא – דְּאִיתְּמַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת.

פירוש רש"י על בבא קמא ט׳ א:י״ד

14 בטלה מחלוקת - אותה חלוקה בטילה וחוזרים וחולקים בשוה החלק הנשאר:

15 ויתר - אבד:

16 רביע בקרקע - יחזיר לו רביע חלקו או קרקע או מעות:

« רש"י על בבא קמא ט׳ ע״א:י״ג רש"י על בבא קמא ט׳ ע״א:י״ז »